חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק רע"א 11255/04

: | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון בירושלים
11255-04
13.2.2005
בפני :
אליעזר ריבלין

- נגד -
:
אשר לוי
עו"ד אהרן ברקאי 		:
1. מנורה חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
החלטה

1.        המבקש הגיש לבית משפט השלום תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים). התאונה נשוא התביעה הוכרה גם כתאונת עבודה, ונתקיימו בועדות רפואיות ובבית הדין לעבודה הליכים שונים הנוגעים לקביעת נכותו של המבקש. בסופם של ההליכים הללו נקבע כי לא נותרה למבקש נכות צמיתה בתחומים הנוירולוגי והאורטופדי. המבקש ביקש להתיר לו, במסגרת התביעה לפי חוק הפיצויים, להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית.

2.        בית משפט השלום דחה את הבקשה להביא ראיות לסתור, ועל כך הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בקשתו זו נדחתה אף היא. בית המשפט המחוזי קבע כי:

המבקש מבסס את בקשתו על שינוי לרעה במצבו הרפואי בין בדיקות מומחי הוועדה הרפואית לבדיקת נכות בעבודה, שנערכו ביום 10.12.02, לבין הגשת הבקשה. אלא, שבשתי בדיקותיו קבעו המומחים... כל אחד בתחומו, שלא נותרו למבקש נכות אורטופדית או נוירולוגית כתוצאה מהתאונה.

במסמכים שעליהם סומך המבקש את בקשתו... צויינה טענתו בדבר כאבי גב, וכן צויין באחד מהם עצם קרות התאונה; אלא, שלא צוין כל קשר סיבתי שבין הכאבים הנטענים לתאונה. יתרה מכך, המבקש לא צרף ממצאי בדיקות מאוחרות שביצע לנוכח תלונותיו, וממילא לא נקבע כל ממצא רפואי פוזיטיבי באשר לטענות הרפואיות, שיש בו כדי להעיד על שינוי לרעה במצבו הרפואי.

גם קביעת השופטת הנכבדה, שלפיה מועד תחילת הנכויות שקבעה וועדת הנכות הכללית מאוחר משמעותית לתאונה, תומכת במסקנה שהוועדה לא מצאה קשר סיבתי בין התאונה לנכויות שנקבעו - מקובלת עלי.

3.        כנגד החלטה זו משיג המבקש. הוא שב וטוען כי מצבו הרפואי השתנה לרעה מאז נבדק על-ידי הוועדה הרפואית לעררים, וכי המסמכים שבידיו מעידים על כך. עוד הוא טוען, כי קיימת סתירה בין קביעת הוועדה הרפואית לעניין נכות מעבודה לבין קביעת הוועדה הרפואית לעניין נכות כללית.

4.        עיינתי בבקשה ולא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. כידוע, בהליך של "גלגול שלישי" אין בית משפט זה נוהג להתערב אלא במקרים המעלים שאלה כללית בעלת חשיבות מיוחדת. הבקשה שבפני אינה מעלה שאלה מסוג זה. שתי הערכאות הקודמות בחנו את נסיבותיו של המקרה שבפנינו, על רקע ההלכות בסוגיה הנדונה, וכן עיינו בחומר שהונח בפניהן והגיעו למסקנה אחת - כי לא נמצא טעם המצדיק מתן אפשרות למבקש להביא ראיות לסתור. אין מקום להתערב בשיקול דעתן.

           הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה - אין צו להוצאות.

           ניתנה היום, ד' באדר א התשס"ה (13.2.05).

                                                                                                ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>